Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 23/09/07 - הערבים בישראל / ישראל קסטנברג קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 23/09/07 - הערבים בישראל / ישראל קסטנברג
shadow_left
Shadow_R
   
23/09/07 - הערבים בישראל / ישראל קסטנברג הדפס

קורא אני את התכתובת הממושכת באתר שלנו בנושא ערביי הארץ ורצוני להצטרף אל כל המתכתבים.
כבר לפני שנים ארוכות גיליתי ענין בנושא המעיק עלינו מזה כמאה שנים ועוד בשנת 1995 התכתבתי עם עיתונאית ערביה מבנות הארץ שפירסמה כתבות בלתי אוהדות לגבינו בעתון "דבר".
הגיבותי כאיש שמאל ועל כך היא השיבה לי במכתב ארוך למדי שאני חפץ להביאו עתה כי עד כה טרם נמצא פתרון ליחסי העמים שכאן.
============================ ========
למר ישראל שלום,
קבלתי את מכתהבך בשמחה,אני מודה לך על הענין שאתה מגלה בכתבות שלי וגם בתקוותך שכן ירבו הקולות של "חיים יחדיו" ליהודים ולערבים בישראל. שלחת את מכתבך מתוך תחושת אכזבה כנראה בעקבות כתבה שלי מיום 14/10/94 אולם ברצוני להבהיר כי בכתבות שלי אני משתדלת ככל שיותר להעביר לקורא את תחושת הבטן של הסקטור הערבי ולעמוד על הדופק הציבורי שם.
את התפקיד הזה חיוני לדעתי על מנת שיהודים יוכלו לשמוע ובמעט את דאגותינו אנו ובהתאם לקבל תגובה.
זה העיקר בחיים משותפים שכל צד יכול להתייחס לשני תפקידי מסתכם בלהיות ראי של החברה שלי, אני יודעת לעיתים נאמרים דברים בוטים וקשים, אך לצערי זו היא האמת כפי שאני רואה אותה , על כן אני מעדיפה להניח הכל על השולחן.
מכל מקום לדעתי זה הרבה יותר נראה לי מאשר למצוא חן רק בכדי שהאחרים ירגישו יותר טוב.
נראה לי כי יהודים רבים ממעטים "לחבוש את המשקפיים" של הצד השני ולנסות להסתכל מבעדם.אתה מזכיר במכתבך את הסיסמה "לחיות במשותף" אך מבלי לדרוך איש לרעהו על האצבעות כלומר לגור בקצרין ולא בתוך מג'דל שמס , בקרית ארבע ולא במרכז חברון וכל עוד לא יתפרק הפונמנטאליזם בארצות ערב וביהודה ושומרון לא ניתן יהיה למנוע מחובשי הכיפות לדגול ברדיקליות.
כידוע לך חובשי הכיפות כבר למחרת מלחמת 67 ארזו את חפציהם ומיהרו לקיים מצוות האל כפי שהם מבינים אותה.
החזרה לנחלת אבות וישוב א"י השלימה. כל זה בכלל טרם הייתה התעוררות דתית מוסלמית בלשונך ,פומנטלית. כאן בדיוק המקום לשאול את עצמנו במה ואיך שונים אותם חובשי כיפות וכלל המתנחלים בשטחים שכבשו ב-67 מאותם פונדמנטיסטים ערבים.בהזדמנותזו אשתף אותך בלבטים שלי למשל בנושא הנסיגה מהגולן.
אני מתרשמת שכל האלופים שלכם ואנשי הביטחון מתכוונים לבלבל אותי, כי ישנם אלופים כמו יאנוש בן גל ורבים אחרים שטוענים כי בעידן הנשק המתקדם אין חשיבות לשטחים בגולן ומי אני כי אשיג אחר דבריו.
לעומתו בא אלוף אחר כמו פלד שמבהיר על פי מומחיותו כי ללא הגולן ישראל תפקיר את עצמה לחסדי הסורים. האמת שאני חושדת בכל המומחים הללו.
בזמנו רמט"כל צ.ה.ל רפאל איתן טען בנושא חיוניות ההתנחלות באלון מורה כצורך בטחוני,אך חיים בר לב טען לעומתו בתצהיר כי אין שום צורך בהנחלות זו ובכל מקום בגדה.כמובן שבג"ץ פסק נגד כוונת ממשלת בגין להקים את התנחלות אלון מורה.
להבנתי הויכוח אינו סביב שאלות ביטחון המדינה או על עצם קיומה.
זוהי שאלה מדינית כל זה למען חיזוק העמדות הפוליטיות שלהם ותמיכתם במתנחלים.כוונת כולם להגיע לשלום כל אחד לפי הזמירות הערבות לאוזניו.
ההתיישבות במרכז חברון או בקרית ארבע בלי הבדל כמוהן כהתיישבות בקצרין ובכל מקום אחר בשטחים שנכבשו ב-67 זה מה שתורם ומעודד אצל הפלשתינאים או הסורים את המגמה השלילית נגד התהליך כולו.
מפני שאי אפשר לפתוח את הכביש כל הזמן ליהודכדי שהם יתיישבו באתרים בהם הם מחזיקים ומאידך אסור לערבים מאמאללה לחזור לנחלת אבותיהם ביפו ורמלה,אני מבטיחה לך כי האחרונים יקפצו על הזדמנות כזו אם תינתן להם.
אני דוגלת בצורך להגדיר גבולות ולא בפתיחת כבישים חד סיטריים או דו סיטריים , כך שכל אחד ישב בביתו ויתן חופש ושקט לאחר לחיות את חייו.
ישראל צריכה להחליט האם תוצאות מלחמת 67 ו-48 סגורות או לאו. הבעיה שלנו מקורה בעירבוב בין שני התיקים של מלחמות אלו,
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה.אינני מכירה שיטה שתאפשר לעשות זאת. מדובר בריבונות על שטחים זה כולל שטחי ההפקר בירושלים שנכבשו כמו הקסבה בחברון וכמו סימטאות עזה למיטב הבנתי שום ממשלה בישראל לא הסכימה וסירבה להחיל את הריבונות היהודית על השטחים שנכבשו ב67,למעט ירושלים. זאת משיקולים שונים. בעיקר מתוך כך שלא ניתן לעכל את הקיום הדמוגרפי בשטחים מבלי לערער את צביון המדינה.כך נמשך המצב של לא לבלוע ולא להקיא את השטחים וזה הביא אותנו למצב של היום. כלומר לאינתיפדה.אני האחרונה שאבהיר לך מה עוללה זו לחיילים,לצעירים ובכלל חלברה היראלית.
כולם משני הצדדים הגיעו לצומת מכרעת,לנו אין הרבה אופציות.המרחב שלנו הוא קטן מלהמשיך ולשמש בית קברות,יש לאפשר חלקות טובות גם לחיים ובעיקר לילדינו.בסיבוב הזה ההכרעות הן גורליות ואכזריות ליהודים ואף לערבים,בעיקר הפלשתינאים,על כן חשוב שכולנו לא רק נפגין אלא באמת ננסה להבין ולהרחיב אופקינו,לא רק להבין עצמנו ומצוקותינו אלא גם המצוקה של סבתא עאישה והנכד שלה מכפר אל חאדר.זו פלשתינאית המסכימה לתהליך הזה שהיא רואה עצמה בסופו,היא חיה תחת ריבונות עצמית פלשתינית משלה. שוב אני מודה לך על ההתענינות,מחזקת ומצטרפת לתקווה ל"חיים יחד" ומוסיפה :חיים יחד כל אחד תחת גפנו אך בכבוד שווה בשווה.
בתקווה ובברכה כמילה עראף -בדר.
============================ ========
על מכתבה זה עניתי במכתב אותו אשתדל להביא בהזדמנות.
שלכם בברכת גמר חתימה טובה ישראל קסטנברג