Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 26/09/07 - למי תודה למי ברכה / ערן בר-טל קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 26/09/07 - למי תודה למי ברכה / ערן בר-טל
shadow_left
Shadow_R
   
26/09/07 - למי תודה למי ברכה / ערן בר-טל הדפס
 למי תודה למי ברכה 
 
למשורר הלאומי היה ברור מה שכלל לא ברור למוסד לביטוח לאומי. ממש כפי שאגדת הילדים גורסת שאת העוללים מביאה חסידה משמים, כך משוכנע המוסד שהמזור לעוני הוא תקציבי רווחה.לכן המוסד הזה מתמרמר עכשיו על ממצאי הדו"ח שפרסם בשבוע שעבר - סקירה שנתית לשנת 2006 - לפיו ההוצאה של ישראל על רווחה ירדה, יחסית להשקעה ברווחה במדינות המפותחות.
המדד הזה מדרג את שיעור ההשקעה ברווחה, יחסית לתוצר. ראשית, מכיוון שהצמיחה בישראל בשנים האחרונות זינקה בשיעור כפול מהצמיחה במדינות ה-OECD הרי שקיטון ההשקעה ביחס לתוצר אינו מלמד בהכרח על שינוי מגמה בישראל. אך מלבד העובדה הזו, שכמובן לא באה לידי ביטוי באותו דו"ח, הרי שהמגמה של ירידה בהשקעה ברווחה מאפיינת את כל המדינות המפותחות – מדובר במגמה כלל עולמית שלא פסחה גם על מדינות רווחה מובהקות, כמו שוודיה, המקצה כיום 15.5% מהתוצר שלה לרווחה.
כמובן שהמוסד לביטוח לאומי רואה בחומרה את הירידה, כביכול, בהקצאה לרווחה, אך הוא אינו טורח להסביר כיצד הירידה הזו מתיישבת עם הירידה בשיעור העוני ובשיעורי האבטלה.
בעיה נוספת העולה מנתוני המוסד לביטוח לאומי היא העמימות המאפיינת את תקציב המדינה בארץ והקושי בבידוד הנתונים המצביעים על השקעה ברווחה.
מדו"ח המוסד לא ברור מהם הסכומים שנכללו בסכום אותו ייחסו ל"הוצאה ציבורית לרווחה", אך ברור שלא נכללו שם כספים רבים שמושקעים ברווחה, אך נרשמים תחת הוצאות ביטחוניות, רשויות דת, תקציבי רשויות מקומיות וכמובן תחת הסעיף השמן והאמורפי במיוחד – חוק ההסדרים. 
מנתוני המוסד עולה שבארבע השנים – עד 2006 – פחתו תשלומי קצבאות הילדים בשיעור של 30% ותשלומי דמי האבטלה צנחו בשיעור דרמטי של 50%, למרות הגידול במספר העולים ובאוכלוסייה בכלל.
בדו"ח צויין שרק חלק מהירידה החדה הזו מיוחס לירידה באבטלה וחלק אחר קשור בהקשחת התנאים לזכאות לדמי האבטלה.
הטון המאשים של הדו"ח נראה מנותק לחלוטין מהמציאות. הרי בהצגה שונה ניתן היה להראות את הפן החיובי שברפורמות שהביאו להאטת ההפקרות של הקופה הציבורית בארץ.
במשך שנים נוצלו דמי האבטלה לרעה על ידי רבבות אזרחים שאיבדו את תמימותם ויושרם בתוך מערכת מסואבת של צביעות.
צעירים רבים שרצו להחליף מקום עבודה ניצלו את תקופת התפר כדי ליהנות מדמי האבטלה.
רבים מהם החלו לעבוד מבלי להצהיר על כך, תוך שיתוך המעבידים החדשים ודחיית הדיווח לרשויות על תאריך התחלת העבודה. עוזרות בית, מטפלות ונותני שירותים שיתפו את מעסיקיהם ולקוחותיהם במין אחוות אחים "לגיטימית" בתוכניות שלהם להרוויח משהו ממדיניות הרווחה המוטרפת הזו שמכבידה עלינו את עול המיסים ונותנת לנו, כביכול, את הלגיטימיות לטעום משהו מהמעל.
הרפורמות שהוביל בנימין נתניהו בתקופת כהונתו כשר האוצר היו כואבות ורבים שילמו עליהם מחיר כלכלי כבד – גם נתניהו שילם על כך מחיר.
אך הרפורמות האלה החזירו מעט שפיות ואמון בקופה הציבורית, שתחושת ההפקרות שדבקה בניהולה חילחלה בכל אזרח.
לכן, אם יש משהו מזעזע בדו"ח הזה, ממנו זועק המוסד לביטוח לאומי, הרי זה הנתון לפיו ישראל השקיעה ב-2006 10.2% מהתוצר שלה ברווחה, גם אם ברור שהנתון האמיתי גבוה יותר. אך לא רק בגלל זה.
אילו המוסד לביטוח לאומי היה מתמודד עניינית עם רווחתנו, ולא טרוד בהצדקת קיומו, הרי שזעקתו הייתה אמורה להיות שונה במהותה. המוסד היה צריך להצביע על זליגת כספי הציבור למטרות נואלות. הפרספקטיבה הבינלאומית, אותה הוא מראה בדו"ח, היתה צריכה להראות מדינות כגון שוויץ, בה הציבור חרד לכספו ומקיים ממשלה המורכבת מ-7 שרים בלבד. הרי במדד סך ההוצאה התקציבית יחסית לתוצר, ישראל מובילה בין המדינות המפותחות – נתון שממש לא צריך להתגאות בו. לכן, אילו בתקציב הנוכחי לא היינו משקיעים כספים בצי מכוניות שרד לשרים, נשיאים ומנכ"לים של חברות ממשלתיות, ודאי יכולנו לדאוג טוב יותר לזקנים ולקשיי היום שבינינו.
בברכת חג סוכות שמח,
ערן בר-טל