Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 20/10/06 - חברים מספרים על נפתלי לובשבסקי ז"ל קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 20/10/06 - חברים מספרים על נפתלי לובשבסקי ז"ל
shadow_left
Shadow_R
   
20/10/06 - חברים מספרים על נפתלי לובשבסקי ז"ל הדפס

רוחה וולך - על נפתלי לובשבסקי ז'ל

בבוקרו של יום זה 20 באוקטובר, נפטר נפתלי לובשבסקי, ליבו נדם.
נפתלי, מילידי הקריה, היה גר ברחוב ז' אלישבע קפלן כיום.

עבד בחברת החשמל, כמו אביו שהיה מאנשי "נהריים", וכמו אביו, גם הוא רכב על אופנוע

תקופה מסויימת, וכמו אביו, בורך "בידי זהב",צרף אבזרי יודאיקה מקסימים, צייר, יצר מכל מיני חומרים,

אייר איורים יצירתיים, היה פעיל בבית הכנסת במקום מגוריו "קרית עמל" ועוד......

חשש מאז ומתמיד ש"כמו אביו" ייפרד מהעולם של מטה בגיל 58, והנה, הוא לא דייק,

זה קרה בסמוך ליום הולדתו ה-60 שיחול בדצמבר.
נפתלי עסק בספורט, ו ה ר ב ה, שחיה, אופניים, ריצה, הליכה,

חדר כושר בבית הלוחם בחיפה, ומה לא?
מאז פרש בפרישה מוקדמת ממקום עבודתו, היה עסוק בעבודה שמצא, היה מאושר,

יצירתי, ומלא תוכניות עד 120 שנים.
ישנו משפט באידיש שתרגומו: "בן אדם חושב - אלהים צוחק".
תנחומים לבני ביתו, רעייתו זהבה, שלושת ילדיו, נכדיו, אחותו שרה'לה וב"ב.
 

יהי זכרו ברוך

רוחה וולך

 

נפתלי לובשבסקי איננו מאת עמי אלכסנדרון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רק לאחרונה הזמין אותי להצטרף אליו ולחבורתו לטיול אופניים והיום כ"ח בתשרי 20/10/06 בעת רכיבה

על אופניו בשדות עמק יזרעאל נדם לפתע ליבו. נפתלי, חיבור של אנרגיה מתחדשת ובלתי נלאית.

ראש משפחה למופת, פעיל בקהילה, בבית הלוחם, בחברת החשמל, בחוג רוכבי האופנייים בטיולי

טבע בארץ ובחו"ל,וקצרה היריעה לתאר את מרצו ופועלו.
נפתלי, בן כיתתי, יליד הקריה בשנת 1946, למד בבי"ס ארלוזורוב וואח"ב ברביבים. הצטיין בחוש טכני

מפותח ויכולת מרשימה בציור וגרפיקה. המשיך בתיכון מקצועי במגמת חשמל ואוטומציה. יחד חברנו

לתנועת הנוער העובד- קן צפון, ולהגשמה בגרעין "רותם" לקיבוץ צאלים שבנגב. אחרי של"ת מוקדם

בקיבוץ התגייסנו לטירונות נח"ל בחורף 1965 במחנה 80. אהלים וגשם, סדרות ומסעות, מטווחים

ואלונקות, וכל הזמן עם חוש ההומור האופיני ועוזר לכולם. מהצבא השתחרר כנכה צה"ל והשתלב

במקצועו בחברת החשמל שכה אהב עוד משחר נעוריו. גדל על סיפורי אביו, שהיה מראשוני חברת

החשמל ותחנת הכח בנהריים, על רוטנברג האגדי. היה אחראי על תכנון תחנות משנה של חברת

החשמל עד לפרישתו לגמלאות לאחרונה והוכר כמומחה בתחומו בכל הארץ בר סמכא, נאמן ומהימן

וחרוץ מאין כמוהו. במרצו המשיך כיועץ בתחום לגורמים רבים וזכה להערכה רבה.

יחד עם זהבה הקים משפחה למופת ובנה "במו ידיו" בית חלומות הפתוח לכל ואפילו שמר פינה

לכלי העבודה של אבא. נפתלי היה קשור בכל נימי נפשו לתרבות ולמסורת של קרית-חיים

של ילדותו ובחרותו ואף שמר למזכרת תעודים היסטוריים רבים של הקריה.

נכבד את זכרו בהלוויה שתתקיים ביום ראשון 22/10/06 בשעה 15:30 בבית העלמין של טבעון,

ליד צומת השומרים, הצופה אל העמק שכה אהב.
יהי זכרו ברוך!

עמי אלכסנדרון

 

 איציק שביט (וייסמילך) מספר על נפתלי ז'ל

אתמול קבלתי את ההודעה המצערת על פטירתו
ללא עת של בן כתתי נפתלי לובשבסקי.
למרות המרחק הגדול והשנים הרבות שלא התראנו, קשה לי לשכוח את נפתלי.

כי את תקופת הילדות אף פעם לא שוכחים.
למדנו יחד, גדלנו ושחקנו ביחד,
אני זוכר את בית הוריו ברחוב ז', ליד קרובי משפחתי יצחק ואסתר ובנותיהם וליד ביתה

של המורה לאנגלית קלרה ניסנוב,
היינו מעבירים שעות רבות במשחקים וקוראים ביחד את ספרי חסמבה וחוברות

"דבר לילדים", וכשנשאר עוד זמן היינו רצים לבית יציב כדי להשתתף בחוגים השונים.

וכשהיינו צריכים חוטי חשמל ומתכות נפתלי היה הספק הראשי כי לאביו היה כל החומר

הזה במחסן. ואם היינו צריכים עצים אז הלכנו אלי הביתה כי לאבי היה את כל החומר הדרוש.

ולפעמים היינו כל כך שקועים בתעסוקות שונות שאפילו שכחנו לאכול ואז האמא שלו או שלי

היתה מכינה לנו ארוחת ערב ואז ידענו שהיום עומד להגמר.
את אחותו שרה לא שתפנו במשחקים יותר מדי היות והיא היתה צעירה מאתנו אבל תמיד

כשהיינו בביתם הוא היה האח הטוב ובקש לשתף אותה בכל דבר.
בשנים של הצבא ואחרי זה התחילו הדרכים להתפצל וכל אחד הלך בכוונים אחרים

והקשרים הפכו לשלום ומה נשמע ומקומות מגורים השתנו והקשר נותק.
אבל הוא לא נותק בלב,
חברות זה לא בטוי על פיסת ניר,
ולא דבר שנאמר בדברי חן.
היא דבר שמרגישים בתוך הלב,
היא זכרונות, היא חוויות ואין לה זמן מוגבל,
כך ששנים ומרחקים אינם יכולים לקטוע אותה לעולם.
נפתלי חברי תמיד אזכור אותך
יהי זכרך ברוך
אני שולח תנחומים לכל בני משפחתו
ולאחותו שרה ומשפחתה.

איציק שביט (וייסמילך)