Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 19/12/06 - ישראל פזי ז"ל קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 19/12/06 - ישראל פזי ז"ל
shadow_left
Shadow_R
   
19/12/06 - ישראל פזי ז"ל הדפס

                                                                                   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ישראל פזי  שהיה חניך ומדריך בקן השומר הצעיר בקרית חיים,

הלך לעולמו ב-7 לאוגוסט 2006 להלן דברים שנאמרו בהלוויתו:

 

פזי חבר יקר,

 

לא נפגשנו בשנים האחרונות, דווקא בשנות המצוקה הקשות שלך.

זקנו כולנו ואיש-איש בצרותיו ובמחלותיו. חבל, חבל מאד!

אני נפרדת ממך פזי, בכאב גדול. לא אשכח את הימים הראשונים והשנים היפות בהן

עבדנו יחד, חבורה של מחנכים במוסד החינוכי שאיננו עוד.

היינו חבורה  אידיאליסטית, שלא פחדה לנסות דרכי חינוך חדשות, ויחד הקדשנו זמן

רב לחקירות, למחשבות ואף לנסיונות חדשניים ומקוריים

(כמו למשל -  מגורים משותפים של כיתות שונות).

אתה, פזי עמדת במרכז העשייה הזאת, יצירתי להפליא, חדשני עד בלי די, בלתי שיגרתי

ופורץ דרכים חינוכיות חדשות, שבמרכזן האדם, רגשותיו ויחסי הגומלין התת-קרקעיים

שבין אדם לאדם, בין המורה לתלמיד ובין תלמיד לתלמיד.

הדינמיקה הקבוצתית שהגיעה אז מארה"ב הלהיבה את דמיונך ואתה פיתחת ברוחה

ועל-ידה אפיקים משלך, יצירתיים וקולעים למטרות-העל החינוכיות שהתגבשו אז בעולם

החינוכי המודרני, ועברו אף את המסננת של החינוך השומרי.

כתבת אז, פזי, את החוברות והספרים הראשונים, שהיו לימים מורי הדרך לכל עם

המחנכים שרצו לפתח עצמם כמחנכים של אמת "לחוד וביחד", ושאר החיבורים

שכתבת באופן מעמיק ומשכנע, שאכן היוו את אבני היסוד והיו לספרי ההדרכה

הראשונים לחינוך החברתי והאישי וליחסי הגומלין שבין אדם לאדם, בין חניך

לחניך ובין מורה לחניכיו.

כל מה שהמצאת ופיתחת שם, פזי, הוא רלוונטי גם היום.

מחנך היית, פזי,  בכל מאודך- מחנך לקטנים בבית הספר, מחנך במוסד, מחנך לפרחי

הוראה באורנים ומדריך לקבוצות מחנכים העובדים בפועל.

גם בשטח לימודי ההיסטוריה פיתחת תכניות עבודה מיוחדות ומקוריות - הכל כדי לעניין,

להעמיק  ולאהוב את ההיסטוריה.

מחשבתך הרעננה והפורייה, כושר המצאתך היצירתית, הכבוד שרכשת לאדם באשר

הוא אדם ולתלמידיך בכל הגילים והזמנים, הם שעשו אותך למדריך ולמורה בחינוך.

ולא פחות מזה גם חוש ההומור הנפלא שלך, יכולת המשחק והבימוי

שלך וההבנה לנפש הזולת.

רציני ומעמיק מאד היית, נובר בתיאוריות פסיכולוגיה וחינוך, לביסוס הדרך השיטתית

שהצעת, כדי לגדל אדם חופשי, בריא ונהנה מחייו.

גם עליז ושמח היית, אופטימי ומאמין בגילויים שאתה מחדש.

תמיד חידשת פזי, הן בליבות תלמידיך הרבים והן בספרי ההדרכה המוצלחים

שהעלית על הכתב.

אפשר למצוא את ספריך לא פעם בילקוטם של מדריכים צעירים בתנועות,

מדריכים רציניים, שאיכפת להם.

פזי – היה כיף לעבוד אתך בחינוך. היינו ידידים ותמכנו זה בזה וגם זה היה כיף.

מורי המוסד הוותיקים שהגיעו להיפרד ממך זוכרים מה גדול היה חלקך בעיצובו

של אותו מוסד נהדר, שחניכיו רבים מאד.

שלום לעפרך ידיד אהוב ויקר,

עמליה

 

עמליה חבצלת מקיבוץ בית אלפא עבדה עם פזי .

הם היו בצוות המורים של המוסד החינוכי בבית אלפא שהיה ביה"ס

המשותף של הקיבוצים בית אלפא, ניר דוד, מסילות ורשפים.

על ישראל פזי

ישראל או פזי כפי שנקרא אצלנו, נולד ב-1925 באוקראינה שבפולין, בן בכור לאברהם

וציפורה, אח בכור לציונה.

עד גיל 7 למד בבית ספר יהודי בלקצ'ק שם למד עברית, ב-1925 עברו לכפר קטן בשם

"סדום" לתקופת המתנה עד שיקבלו את הסרטיפיקט לעליה לארץ, המתנה שנמשכה

שלוש וחצי שנים בהן למד בבית ספר פולני עד כתה ד'. בהיותו בן 10 עלה עם משפחתו

לארץ והם התיישבו בקרית חיים שם הצטרף פזי  ל"שומר הצעיר" כחניך ומאוחר יותר כמדריך.

בהיותו בן 17 פרצה מלחמת העולם השנייה וישראל הצטרף לצבא הבריטי לחיל תובלה כנהג,

תפקידו להביא אספקה לחזית, באיטליה היה 3 שנים משם עשה גיחות למרכז אירופה להביא

מעפילים לארץ. אחרי המלחמה חזר לקרית חיים, להוריו , ודרך חבריו

(אריה מסד, עכסה ואחרים) הצטרף לקיבוצנו רשפים, שהיה אז בתחילת הדרך בקריה.

בקיבוץ התחיל את דרכו כנהג משאית, נהג אגד ובשנת 1954, עת חיפשו מישהו להכשיר

כמורה, התנדב ישראל שהחל לחשוק בתורה והקיבוץ שלח אותו ללמוד הוראה באורנים,

שם הפך הפרחח שלא ממש למד בילדותן, לאיש ספר, מורה ומחנך אהוב.

הוא לימד וחינך את קבוצת סנונית בבית ובמוסד החינוכי, ותוך כדי כך המשיך את

לימודיו באוניברסיטה ועבר ללמד באורנים שם מצא בית עד גיל 70.

במקביל, בתקופת אורנים עבד בהדרכת מדריכים ובכתיבת תוכניות הדרכה, פזי הוציא

כמה ספרים בנושאי חינוך רעיוני וחינוך חברתי, ספרים למחנכים לעבודה עם נוער.

בקיבוץ תמיד היה במרכז : כמזכיר, יועץ חינוכי, וועדות תרבות וחגים, ועדת השתלמות ועוד.

הפיליטונים הרבים שכתב והעשיר את חיינו ואת ערבי התרבות שלנו מאד.

ההומור, החן, החביבות והנכונות לתרום תמיד, עשוהו אדם אהוב ומקובל.

משנת 1990 חלה במחלות קשות בזו אחר זו, ישראל התמודד בדרכו השקטה,

ביכולת הסיבולת הגבוהה שלו, בעזרת משפחה תומכת, עוטפת וחמה ובעזרתה

הכל-כך מסורה ואוהבת של ניצה.

למשפחת פזי - ניצה, נמרוד, רחל, עמוס וחיה, לנכדים, לנינים, למשפחה

המורחבת, ליבנו אתכם בצערכם.

תנחומינו הכנים, כל בית רשפים.

 

כתבה בתיה תור, חברת קיבוץ רשפים.