Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 29/10/05 - האופרה "לה טרוויאטה" (ג'וזפה ורדי) מאת: רותי אביב/קפלן קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 29/10/05 - האופרה "לה טרוויאטה" (ג'וזפה ורדי) מאת: רותי אביב/קפלן
shadow_left
Shadow_R
   
29/10/05 - האופרה "לה טרוויאטה" (ג'וזפה ורדי) מאת: רותי אביב/קפלן הדפס

האופרה "לה טרוויאטה" (ג'וזפה ורדי) - הפקה קונצרטנטית ב"היכל התרבות" 23.10.05

 "לה טרוויאטה", אחת האופרות הפופולריות של ורדי, וברפרטואר האופראי בכלל, נכתבה על פי

"הגברת עם הקמליות" מאת אלכסנדר דיומא הבן.

 

ויולטה, חולת שחפת, נאלצת לוותר על אהבתה לאלפרדו בעקבות דרישת אביו.

 

עקרונית, וכבר הבעתי את דעתי בזמני באתר זה, אני מעדיפה לצפות באופרה בהפקה בימתית מלאה.

(גם) הפעם חרגתי מהרגלי - פרגון לחברים ששרים במקהלה.

 

כדי שאהנה מאופרה בבצוע קונצרטנטי, על הזמרים להיות בדרגה גבוהה מאוד, כפצוי על העדר

תפאורה, תלבושות ומשחק.

 

ההפקה המדוברת ענתה רק באופן חלקי על תקוותי אלו.

 

הקאסט:

אניה הרטרוס – ויולטה (סופרן)

מרק הרווייה – אלפרדו (טנור)

אנדז'יי דובר - ג'רמונט (בריטון)

ברכה קול – פלורה (אלט)

סורין סמיליאן - ברון דופול (בריטון)

יבגני נז'ינייץ – מרקיז (באס)

מריה קבלסקי – אנינה –(סופרן)

פליקס ליבשיץ – גסטון (טנור)

נח בריגר – רופא (בריטון)

זמרי פילהרמוניה

 

זובין מהטה מנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית

 

ויולטה -  אניה הרטרוס (גרמניה-יווניה), בקולה מסוגלת להפוך את הקמליות ל"פרחי עד",

כאלה שלעולם לא יבלו...

 

הוקסמתי מקולה העמוק והגדול, ששטף את חלל האולם  בנוכחות צלילית, ברגע שפתחה את פיה.

ניחוחות העונג שהפיצה בקולה ובאישיותה, נספגו בנקבוביות עורי, וחדרו לכל איברי.

 

בהופעתה גימדה את הזמרים האחרים, מה עוד, שבאופן מוחלט, רוב הזמן הם לא הלהיבו אותי במיוחד.

 

המקהלה היתה מצוינת (היו קטעים שצימררה).

 

התזמורת , בניצוחו של מהטה, רוב הזמן היתה "רגועה למדי", לפעמים מרגשת. כינור סולו – מעולה.

 

מ"נפלאות" ההפקה ה*קונצרטנטית*

 

זובין מהטה - ויולטה מושיטה, בתחנונים, את זרועותיה כלפי ג'רמונט (אבי אהובה) כדי לקבל ממנו

חיבוק אבהי (מע' 2), אך אין הדבר אפשרי. מהטה חוצץ ביניהם, וממשיך לנצח על התזמורת

באדישות,כאילו דבר לא מתרחש. טיפת חמלה הוא לא מגלה אף ברגעים האחרונים של  חיי

גיבורתנו, כשג'רמונט, ביזמתו, רוצה לחבקה. אני חושבת שאילו מהטה היה כעת  מפנה את דוכנו

לצמד הזה, היה יוצר סצנה מרגשת, ואולי אף סוחט ממני דמעה...

 

הבלט -  אופססס.... נזכרתי,  לא היה....

 

(למען הסר ספק -  ~אירוניה~)

 

באופן כללי, הפקה קונצרטנטית היא אסוציאציה (ולא געגועים) לסרטים האלמים, שבהעדר

אפשרות טכנית, היו כתוביות שספרו לנו מה השחקנים רצו לומר. בהפקה המדוברת הזמרים

אמנם שרים, אך כיוון שהם לא נכים בגופם, איני מבינה למה אני צריכה לקבל הסבר

כתוב על מסירת מכתב. 

 

"לה טרוויאטה" בהפקה בימתית מפוארת, ב"ניצוח" זפירלי, תוצג בחודש הבא ב"משכן לאומנויות

הבמה" בת"א. אני מקוה שהזמרים יהיו ברמה דומה לזו של הבימוי.

 

קטעים מוקלטים במופע בי-ם :                                                                  

ויולטה ואלפרדו - אניה הרטרוס ומרק הרווייה
ויולטה
קטע מקהלה ותזמורת