Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 03/02/07 - בטהובן במשכן לאמנויות הבמה בת"א - מאת רותי אביב-קפלן קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 03/02/07 - בטהובן במשכן לאמנויות הבמה בת"א - מאת רותי אביב-קפלן
shadow_left
Shadow_R
   
03/02/07 - בטהובן במשכן לאמנויות הבמה בת"א - מאת רותי אביב-קפלן הדפס

את המיסה בדו אופ' 86 כתב בטהובן בשנת 1807, להזמנתו של הנסיך ניקולאוס אסטרהאזי השני,

וכיוון שזו המיסה הראשונה שחיבר, קינן בו חשש לגבי איכותה של היצירה. הוא אמר לפטרונו שהוא

"קצת מתבייש" במיסה שלו, כיוון שהוא (הנסיך) רגיל "ליצירות המופת הלא רגילות" של היידן.

" ואכן, היתה זו "נבואה שהגשימה את עצמה" אז; אך מסתבר שטעמי שונה מזה של פטרונו של

בטהובן והקהל באותה תקופה, כי אני מאוד נהנתי.

בטהובן אמנם "קצת התבייש", אך ארבעת הסולנים בקונצרט בת"א, שדרו גאוה ובטחון עצמי,

והזמרים (הנפלאים!) של שתי המקהלות שאוחדו בערב זה (המקהלה הפילהרמונית ת"א והמקהלה

הקאמרית של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים), כנראה לא שמעו על מרד הזמרים

שארע לפני כמאתיים שנה...

ישו על הר זיתים אופ' 85 היא האורטוריה היחידה שחיבר בטהובן (בשנת 1803), והיא,

בניגוד למיסה בדו,נחלה הצלחה כבר בבכורה, ובמספר השנים הבאות, ואז, מסיבות,

שהדעות חלוקות עליהן, פגה.

כשהאזנתי לקונצרט שהתקיים, לפני כן בירושלים (רדיו), חשבתי שהחימום באולם לא הספיק לשרון

רוסטורף-זמיר (סופרן), והקקוררררר הירושלמי גרם לרעידות בקולה. טעיתי...

גם בת"א הויברטו פגם מעט בקולה, שרוב הזמן נשמע די טוב, לעתים מאומץ בצלילים הגבוהים.

ניכר עליה שהיא מאוד אוהבת את עבודתה...

שירה רז (אלט/מצו השתתפה "רק" במיסה) – קולה הרבה פחות יפה מחזותה (המרשימה מאוד)...

שרה  בסדר, אך לא די "חיה" את תפקידה.

ליורג שניידר (טנור) – קול נעים ויפה, "צף" משהו בהתחלה, אך הוא קיבל עומק ועצמה לאחר שטיפס

ל"הר הזיתים" בדמותו של ישו, שם שימן את מיתרי קולו...

נוח בריגר (בריטון) – האיש כבר קיבל (בצדק) מחמאות רבות ממבקרי המוזיקה. תענוג של בריטון!

זמר אדיר! קולו רועם וצלול! נוכחות בימתית נפלאה!  מדוע, מדוע אינו מוערך דיו "מעשית" בארצנו?

אולי מוזר, אך שיא הערב, מבחינתי, היה דוקא פרק ה"בנדיקטוס" של המיסה.

ארבעת הסולנים מתעלים פה על עצמם; הם מרגשים אותי בזמרה מעומק החזה, הלב והנפש,

והמקהלות  שמצטרפות אליהם, מלוות אותם בשירה מצמררת קרביים.

וכשהזמיר שבחבורה פתחה את פיה, ראיתי את הוריה, שישבו לפני, מביטים זו בזה,

 כשחיוך של אושר נסוך על פניהם, וכאילו אומרים:

"הנה, היא עשתה זאת...." כן, בפרק הזה שרון הצדיקה את שם משפחתה.

אוף טופיק: בסיום הפרק השני של האורטוריה,  קורץ שניידר (ישו) בלבביות לעבר השרף (שרון),

והיא משיבה לו בחיוך  מאיר עיניים. אין כמו בת צחוק להפגת המתח...

התזמורת הסימפונית ירושלים נשמעה מעולה, בניצוחו של ג'יימס באגוול. 

המלצה - למקרה שיהיה בעתיד מופע חוזר...

 

רותי אביב-קפלן