Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 22/05/07 - ד"ר וייטהורן המורה לכינור / דב אהרונוב קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 22/05/07 - ד"ר וייטהורן המורה לכינור / דב אהרונוב
shadow_left
Shadow_R
   
22/05/07 - ד"ר וייטהורן המורה לכינור / דב אהרונוב הדפס

 

<להקליק


בבית אבי,הלל אהרונוב,המוסיקה היתה
גורם חשוב.
אבי ניגן -בלימוד עצמי-גיטרה.
הוא ידע המון שירים רוסיים, אהב מאוד לשיר וללוות עצמו בנגינה בגיטרה.
בהתחילי כיתה אלף שאל אותי ואת אחי אם אנחנו מעוניינים לנגן בכינור.
התלהבנו מהרעיון.אבל..,
איך משיגים מורה לכינור? לא היה בקרית חיים כזה דבר.
בתורו אחרי מורה הגיע אבי ל"הר הכרמל"-כך נקראה אז "אחוזה"- ומצא

את ד"ר וייטהורן שניגן בשעתו גם בתזמורת הפילהרמונית.
וייטהורן אמר שיסכים לבוא לקרית חיים אם יהיה מספר מינימלי של תלמידים -

משהו כמו שמונה לפחות.
אבי לא נבהל-הלך מבית לבית בין מכריו ו"גייס"שישה או קצת יותר-תלמידים

בנוסף לאחי ולי.

ואומנם-יוליוס וייטהורן הגיע לקריה - כמובן בשני אוטובוסים- ונתן שיעורים פרטיים

בכינור כל פעם בבית תלמיד אחר.
לי קנו "רבע" כינור וליקיר "חצי" כינור-(הוא מבוגר ממני בחמש וחצי שנים).
בקבוצת התלמידים היה חנוך גורין ז"ל.
אני זוכר אותו במיוחד כי כל השנים שנינו "צעדנו" יחד בקצב ההתקדמות שלנו.
סך הכל למדתי לנגן בכינור במשך 11 שנים וקצת.
בין שאר התלמידים אני זוכר את צ'מברליין - אמנון סניטקובסקי - שכיכב בעניין

זמן קצר ביותר.
אחרי 10 דקות מהתחלת כל שיעור
היה מודיע לוייטהורן -" אני עייף".
התחלופה היתה גדולה.
תלמידים באו והלכו.
בין המככבים - ליישי רבינוביץ-רביד וזיזי קליימן-ענבר.
במשך הזמן מספר התלמידים עלה - על אף הנשירות הלא מעטות.
נוצר צורך בכוח הוראה נוסף.
וייטהורן היה נשוי לאישה שגם היא היתה מורה לכינור.
באחד הימים נפתחה כיתה נוספת והיא היתה המורה.
כל שנה נערך קונצרט בבית פבזנר בהדר.
הקונצרט ריכז גם את התלמידים של משפחת וייטהורן מהדר והכרמל.
לקונצרט השנתי באו גם הורי התלמידים.
ניתנו תעודות עם ציונים.
וייטהורן דאג גם לרביעיות קמאריות
שהורכבו מתלמידיו.
הוא היה מורה די כעסן.
משום מה אני זוכר במיוחד את איתן הלפרין כאובייקט רציני לכעס.
מהלך העניינים היה כזה : אם איתן הגיע לא מספיק מוכן
-וייטהורן היה מתרגז ולעיתים גם שובר את קשתו של איתן על גופו
-ואחרי זה שולח אותו לתקן את הקשת אצל מתקן כינורות.

באחד הימים בזמן מלחמת השחרור-
יקיר ואני שמענו נגינה ממש נהדרת בכינור שבקעה מביתם של משפחת מונצ'ר.
הסתבר שהנגנת המוכשרת היתה ליאורה הצורפתיה שהיתה בת 18

והיתה יפהפיה אלוהית.
היא התארחה שם לתקופת מה.
גם אחיה ג'ורג האס - היה נגן מדהים(אבוב) ושובר לבבות סדרתי.
לימים הפך נגן ראשי בתזמורת רשות השידור בירושליים.
מכל מקום ליאורה הפכה בת בית אצלנו משתי סיבות : יופיה ונגינתה הנהדרת.
וייטהורן גילה שהיא מחזיקה את הקשת לא נכון.
הוא החליט לעבוד על הנושא של תיקון אחיזת הקשת במשך זמן ממושך למדי.

כנראה שיופיה המהמם עזר לו להחליט להתנדב למשימה במסירות נפש.
כשמלחמת השחרור הסתיימה חזר משה בעלה מהקרבות בצפון והיא,

משה ורפי בנם היחיד נדדו לירושלים לקטמונים.

נדמה לי שגם גרשון פרבר "חטף"
מוייטהורן לא מעט אבל אולי אני טועה וזה היה מישהו אחר.
ליקיר ולי היתה פרוטקציה.
מאחר ואבי "סידר" לוייטהורן את מקום העבודה -זכינו ביחס מועדף ולא

 נשברה עלינו קשת ולו פעם אחת.
דב אהרונוב