Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\database.php:2647) in C:\Inetpub\vhosts\kirya-team.org.il\httpdocs\includes\joomla.php on line 2826
קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 29/07/07 - בשוך ה"טור"נדו שהיכה ב"טור" / עמיקם שכטר קרייתים - האתר של עמותת בני קרית חיים לדורותיהם - 29/07/07 - בשוך ה"טור"נדו שהיכה ב"טור" / עמיקם שכטר
shadow_left
Shadow_R
   
29/07/07 - בשוך ה"טור"נדו שהיכה ב"טור" / עמיקם שכטר הדפס

תרועת המנצחים וחצוצרת התהילה בשוך ה"טור"נדו שאיים לשבר עד תום

 את ה"טור"

אנחת רווחה רמה נשמעה הערב, מסוף העולם ועד סופו, בעת שה"טור"

הגיעו אל סיומו בשדרות אלישע בפריז נוכח שער הנצחון.

זה היה הטור השערוריתי והמזוהם ביותר במשך 104 שנותיו

(יתכן שהיו יותר, אך לא נתפסו ולעולם לא נדע זאת), כאשר בשבוע שעבר הוא

אף חווה את 24 שעותיו השחורות ביותר, שעה שבתוך יממה אחת הודחו

מהמרוץ היוקרתי וסולקו ממנו בבושת פנים, שניים מגדולי רוכביו בשנים האחרונות,

ושאחד מהם "וינו" הקזח, אחרון המוהיקנים מדור הנפילים היוצא, סומן כזוכה

הפוטנציאלי הוודאי, עד שנתפס באמצע השבוע החולף, כשדמו מועשר במנת דם

של אחרים עתירת זרזים אסורים הגורמים לספיחה מואצת של חמצן בשרירים.
ואז, עוד בטרם חלפה יממה תמימה והדי ההלם שאחז בענף ושוחריו, עם סילוק הקזח,

עדיין מהדהדים היטב בהמשיכם לזעזע וממאנים הם להימוג, הוטחה הפצצה השניה

בדמות סילוקה של ה"תרנגולת" הדנית מיכאל ראסמוסן שהוליך עד אז את הטור

כשהוא לובש את החולצה הצהובה במשך תשעה ימים רצופים

והזכייה נראית מובטחת עבורו מתמיד.

תארתי בעבר את הכושר הפיזי העילאי ואף יותר מכך, הנדרש מהרוכבים

על מנת להשיג ולהציג את ביצועיהם הוירטואוזיים, במיוחד בקטעים ההרריים,

וכזכור לכם ציינתי בכתבתי ערב הדחתו של ראסמוסן, עובדה שהייתה כמעט ברורה

בעליל לכל מי שעוקב ומצוי מעט בענף, שהביצוע המונומנטלי, הוירטואזי, ההרואי

והפנטסטי שהבחור נתן באותו יום בקטע הפירנאי האחרון שנחשב לקשה

במרוץ השנה, עם שתי פסגות בקטגוריה 1 ועוד שתיים בקטגוריית העל HC,

כשבסיום הקטע בו הוא פרץ באופן על-אנושי ואל-אנושי לחלוטין, עברו כל דימיון

וגרמו לכך שקבוצתו הוא "ראבובנק" החליטה שכלו כל הקצין ויש לשים סוף

לפארסה נטולת הערך הספורטיבי שהצטרפה ל"עננה" שכבר רבצה על ראש

"הגנב" מזה מספר חודשים כמו שפרטתי שם, והם הדיחו אותו מהמשך המרוץ.
יתכן שאם ראסמוסן היה מצטנע מעט יותר ולא "מפגין" מופע שלא מהעולם הזה,

אלא מסיים באופן שקול ואנמי יותר, יתכן שהיה מצליח לשרוד ולחגוג זכייה בפריז.

כדאי גם לזכור שמלבד שני טייקוני רכיבה אלה, סולקו שניים נוספים, גרמני

מקבוצת "טי- מובייל" ואיטלקי מקבוצת "קופידיס" שקבוצותיהן פרשו אף הן.

הזוכה "בשאר" הנצחון שנותר לאחר הדחת המועמדים הבכירים, היה הרוכב

הספרדי הצעיר בן ה-24 אלברטו קונטאדור, שהקדים את סגנו ב- 23 שניות בלבד

(פער שנקבע כבר אמש במרוץ השני נגד השעון, ושמקובל שלא מנגחים אותו

ביום האחרון אלא רוכבים בדבוקה אחת מפאת כבודו של המוליך כך שהפער נשמר)

ושאף זכה בתואר הרוכב הצעיר המצטיין, והיה לרוכב הצעיר השני בהיסטוריה

שזוכה בטור. הקדים אותו יאן אולריך הגרמני מקבוצת טי-מובייל שעשה זאת

בשנת 1997 והייתה לי ולמשפחתי הזכות לחזות בו בזמן אמת, גומא את עשר

ההקפות המפורסמות בפריז במסלול שאותו תארתי לפרטיו בכתבותי הקודמות,

כשהוא משלים את הקפת הניצחון ועולה ראשון על הפודיום במרכז השאנז-אליזה

מספר מאות מטרים משער הניצחון.

הרוכב הספרדי הצעיר, שחוזים לו עתיד גדול, מסמל אולי יותר מכל את חילופי הדורות

והעברת שרביט ההולכה לדור החדש, הצעיר ואולי, כך מקווים הכל, אף הנקי יותר.
הספרדים גם מקווים שקם יורש ראוי למיגל אינדוריאן הרוכב הגדול שלהם, אשר זכה

בטור חמש פעמים ברציפות בשנות התשעים, והוא חבר כבוד בפנתיאון המצומצם של

ארבעה רוכבים בסך הכל שהגשימו הישג דומה, גם אם לא ברצף

(ז'אק אנקטיל הצרפתי, אדי מרקס הבלגי, ברנאר הינו הצרפתי,

מיגל אינדוריאן הספרדי) כאשר עולה על כולם הוא כמובן לאנס ארמסטרונג

האמריקאי שזכה שבע פעמים ברציפות, השג שספק אם ישבר בטווח

של לפחות עשרות השנים הבאות.

אגב, אותו ברנאר הינו המוזכר לעיל, "הינו" חבר בועדה המארגנת של המרוץ

והוא האדם שנראה כל ערב על האקרן בעת הענקת החולצות היומית על הפודיום,

כשהוא השמאלי ביותר בקבוצת המכובדים שמצד ימין לפודיום, כלומר קרוב ביותר

לפודיום, והוא הראשון שלוחץ את ידיהם של מקבלי החולצות ומברך אותם.

עולם רכיבת האופניים על רוכביו המיקצועניים ומיליוני אוהדיו וצופיו משווע

לימים טובים יותר לאחר סידרת הדרמות השליליות להן היינו כולנו עדים

בשלשת השבועות האחרונים.

כולם מקווים כעת שמעז יצא מתוק, וכשהכל רואים כי הקבוצות עצמן נלחמות

עד חורמה בתופעות השליליות ומוקיעות מקרבן את הרוכבים שסרחו,

כמו גם הנהלת הטור שמרבה בבדיקות מתוחכמות יותר ויותר, אולי תבוא עדנה

למרוץ שיחזור להיות יוקרתי כשהיה, והוא יחדש ימיו כקדם

כשזיקנתו לא תבייש את בחרות, ואנו נוכל להמשיך להנות מתחרות ספורטיבית

מהמדרגה הראשונה עם כל הסופרלטיבים והבונוסים החיוביים שציינתי

בכתבתי הראשונה בנושא הטור דה פראנס (809).

בברכת כל ישראל חברים,

ריכבו ואימצו,

עמיקם שכטר